תנ"ך ופרשנות
תנ"ך ופרשנות

תלמוד על שמואל א 2:36

תלמוד ירושלמי שבועות

וּמְנַיִין שֶׁמִּצְטָֽרְפִין זֶה עִם זֶה. אָמַר רִבִּי מָנָא. מָנוּ אוֹתָן חֲכָמִים שְׁנַיִם וּמָנוּ אוֹתָן אַרְבָּעָה. מַה שְׁנַיִם מִצְטָֽרְפִין זֶה עִם זֶה אַף אַרְבָּעָה מִצְטָֽרְפִין זֶה עִם זֶה. רִבִּי לָֽעְזָר בְשֵׁם רִבִּי אַבִּין. אִם בְּשֶׁאֵינוֹ מִינוֹ מִצְטָרֵף לֹא כָל־שֶׁכֵּן מִין בְּמִינוֹ. אָמַר רִבִּי יוֹסֵה בֵּירִבִּי בּוּן. וְהָיוּ אֵין כָּתוּב כָּאן אֶלָּא וְהָיָ֥ה. מְלַמֵּד שֶׁאֵינָן מִצְטָֽרְפִין זֶה עִם זֶה. תַּנֵּי חִזְקִיָּה. לְנִיגְעֵי צָרַעַת אֵין כָּתוּב כָּאן אֶלָּא לְנֶגַ֣ע צָרָ֑עַת. מְלַמֵּד שֶׁאֵין מִצְטָֽרְפִין זֶה עִם זֶה. אָמַר לוֹ. וְיֹאמְרוּ. מִקְּרוּם בֵּיצָה וּלְמַעֲלָה טָמֵא וּמִצְטָֽרְפִין. וְאַל יֹאמְרוּ. מַרְאו̇ת נְגָעִים שְׁנַיִם שֶׁהֵן אַרְבָּעָה׃ אָמַר לוֹ. מְלַמֵּד שֶׁאֵינָן זֶה לְמַעֲלָה מִזֶּה. וִיהֵא זֶה לְמַעֲלָה מִזֶּה. אִם אוֹמֵר אַתְּ כֵּן נִמְצֵאת אוֹמֵר. הַכָּהֵא טָמֵא. וְהַכָּהֵא מִן הַכָּהֵא טָמֵא. וְהַתּוֹרָה אָֽמְרָה וְהִנֵּה֙ כֵּהָ֣ה הַנֶּ֔גַע. הַכָּהֶה טָמֵא אֲבָל הַכָּהֶה מִן הַכָּהֶא טָהוֹר. וַתְייָא כַּײ דָּמַר רִבִּי חֲנִינָה. לִב׳ מְלָכִים וּב׳ אִיפַּרְבִין. מַלְכּוֹ שֶׁלָּזֶה גָּדוֹל מִמַּלְכּוֹ שֶׁלָּזֶה וְאִיפַּרְכּוֹ שֶׁלָּזֶה מֵאִיפַּרְכּוֹ שֶׁלָּזֶה. וְאֵין אִיפַּרְכּוֹ שֶׁלָּזֶה גָּדוֹל מִמַּלְכּוֹ שֶׁלָּזֶה. שְׁמוּאֵל אָמַר. לִשְׁנֵי מְלָכִים וּשְׁנֵי שַׁגְרִירֵיהֶן. מַלְכּוֹ שֶׁלָּזֶה גָּדוֹל מִמַּלְכּוֹ שֶׁלָּזֶה וְשַׁגְרִירוֹ שֶׁלָּזֶה מִשֶּׁלָּזֶה. וְאֵין שַׁגְרִירוֹ שֶׁלָּזֶה גָּדוֹל מִמַּלְכּוֹ שֶׁלָּזֶה. רִבִּי חֲנִינָה בְשֵׁם רַב אָחָא בַּר אַחֲווָא. מֶלֶךְ וְרַב חֵילֵיהּ וְאַרְקַבֶּטָא וְרֵישׁ גָּלוּתָא. אָמַר רִבִּי לָֽעְזָר בֵּירִבִּי יוּסֵי קוֹמֵי רִבִּי יוֹסֵי. מַתְנִיתָא אָֽמְרָה שֶׁאֵינָן זֶה לְמַעֲלָה מִזֶּה. אִם הַשְּׂאֵת שֶׁכָּהֵא מְן הַכָּהֵא שֶׁלָּהּ טָהוֹר יֵשׁ לָהּ מַרְאֶה שֵׁינִי. בַּהֶרֶת שֶׁכָּהֵא מְן הַכָּהֵא שֶׁלָּהּ טָמֵא לֹא כָל־שֶׁכֵּן שֶׁיְּהֵא לָהּ מַרְאֵה שֵׁינִי. אָמַר לֵיהּ. חֲמִי מָה אַתָּ מַר. שֵׁינִי יֵשׁ לָהּ. שְׁלִישִׁי לֹא כָל־שֶׁכֵּן. וּמַה חֲמִית מֵימַר. בַּהֶרֶת שֶׁכֵּהֶא מְן הַכָּהֵא שֶׁלָּהּ טָמֵא זו̇ שְׂאֵת. מִינָהּ שֶׁלַּשְּׂאֵת כִּקְרוּם בֵּיצָה. שְׂאֵ֤ת זוֹ שְׂאֵת. בַהֶ֔רֶת זו̇ בַהֶרֶת. סַפַּ֨חַת֙ שֵׁינִי לַבַּהֶרֶת. וּמַרְאֵ֤ה עָמוֹק שֵׁינִי לַשְּׂאֵת. מַה לְשׁוֹן שְׂאֵת. מוּגְבָּהַת. כְּמַרְאֶה הַצֵּל גָּבוֹהַּ מִמַּרְאֶה הַחַמָּה. מַה לְשׁוֹן עָמוֹק. עֲמוּקָה. מִמַּרְאֶה חַמָּה שֶׁהִיא עֲמוּקָה מִמַּרְאֶה הַצֵּל. מַה לְשׁוֹן סַפַּ֨חַת֙. טְפֵילָה. שֶׁנֶּאֱמַר סְפָחֵינִי נָ֛א אֶל־אַחַ֥ת הַכְּהוּנּוֹת וגו׳. אָמַר רִבִּי לָֽעְזָר. זו̇ דִבְרֵי רִבִּי יִשְׁמָעֵאל וְרִבִּי עֲקִיבָה. אֲבָל דִּבְרֵי חֲכָמִים. שְׁאֵת וּבַהֶרֶת אַחַת. סַפַּחַת שְׁנִייָה לָזֶה וְלָזֶה. מַתְנִיתָא אָֽמְרָה כֵן. נַעֲשֵׂית מִסְפַּחַת שְׂאֵת אין מִסְפַּחַת עַזָּה.
Ask RabbiBookmarkShareCopy

שבועות

תנו רבנן בהרת עמוקה וכן הוא אומר (ויקרא יג, כה) ומראה עמוק מן העור כמראה חמה העמוקה מן הצל שאת אין שאת אלא גבוה וכן הוא אומר (ישעיהו ב, יד) על כל ההרים הרמים ועל כל הגבעות הנשאות ספחת אין ספחת אלא טפילה וכן הוא אומר (שמואל א ב, לו) ואמר ספחני נא
Ask RabbiBookmarkShareCopy
פסוק קודםפרק מלא